פסק-דין בתיק ת"א 55459-01-11

1.         עסקינן בתביעה למתן חשבונות (שיפורטו להלן) שלא בהליך ביניים.

2.         התובעת, חברה בע"מ, הינה בעלים והמחזיקה של חלק מקומת משרדים המצויה בקומה א' בבניין גלילאו המצוי בפארק התעשייה בקיסריה, הידוע גם כחלק ממבנה 2 חלקות 201, 202, 203 ו- 208 בגוש 10662 (להלן: "הבניין").

3.         הנתבעת, חברה בע"מ, שימשה בכל הזמנים הרלוונטיים לכתב התביעה, ועדיין משמשת, כחברת ניהול ואחזקה המנהלת ומתחזקת את השטחים הציבוריים בבניין, ומספקת להם שירותי תחזוקה, ניקיון, גינון וכדומה, בהתאם להסכם ניהול ושירותים שנחתם עם הצדדים ביום 25.10.96 (להלן: "הסכם השירותים").

4.         בהתאם לסעיפים 5-6 להסכם השירותים (שצורף בנספח ב' לתיק המוצגים מטעם התובעת), התובעת צריכה לשלם לנתבעת בגין שירותי הניהול והאחזקה באופן הבא:

א.         בהתאם לסעיף 5 להסכם השירותים על התובעת, יחד עם יתר בעלי הנכסים בבניין, לשלם לנתבעת בגין ניהול ותחזוקת הבניין, את הוצאות ההחזקה בפועל שהוצאו על ידה, בתוספת דמי ניהול בשיעור של 15% מסכום חשבון הוצאות ההחזקה הסופי כפי שהוא מוגדר בהסכם.

ב.         בהתאם לסעיף 6(א) להסכם השירותים על כל מחזיק בבניין, לרבות התובעת, לשלם לנתבעת את חלקו המשוער בהוצאות ההחזקה והניהול באופן שוטף מידי שלושה חודשים עפ"י חשבון שתמציא לו הנתבעת כשהוא ערוך עפ"י בסיס אומדן הוצאות האחזקה.

ג.          עפ"י סעיף 6(ג) להסכם השירותים, תוך תקופה שלא תעלה על שמונה חודשים מתום כל שנה קלנדרית תערוך הנתבעת חשבון סופי של הוצאות ההחזקה בשנה הקלנדרית הקודמת. העתק חשבון סופי זה יומצא לכל המחזיקים בבניין, כשהוא מבוקר ומאושר ע"י רואי החשבון של הנתבעת.

חשבון סופי זה, ישמש ראיה סופית ומכרעת לגובה הוצאות ההחזקה והשירותים, ולחובת התשלום של המחזיק על-פיו.

ד.         בהתאם לסעיף 6(ד) להסכם השירותים, במידה ומתברר כי המחזיק שילם באמצעות התשלומים השוטפים פחות ממה שמחייב החשבון הסופי, כי אז ישלם את ההפרשים לנתבעת. לעומת זאת, ככל שיסתבר כי ההפרשים הם לטובתו של המחזיק (שילם ביתר באמצעות התשלומים השוטפים לעומת חובו עפ"י החשבון הסופי), ההפרשים יהיו לזכותו ויקוזזו מהתשלומים בגין השנה השוטפת.

טענות התובעת

5.         טוענת התובעת בכתב התביעה כדלקמן:

א.         במשך מספר שנים שילמה התובעת את החשבונות השוטפים שנשלחו לה ע"י הנתבעת עפ"י אומדן הוצאות משוער. אולם, הנתבעת הפרה את הסכם השירותים בכך שנמנעה במתכוון מלהמציא לתובעת חשבונות סופיים בתום כל שנה קלנדרית, מאושרים ע"י רואי החשבון שלה, כמתחייב בהסכם השירותים וכמפורט בסעיף 4(ג) לעיל.

ב.         גם פניות התובעת אל הנתבעת במהלך השנים, בכתב ובעל פה, להמצאת חשבונות סופיים, לא זכו למענה חיובי מטעם הנתבעת אלא, להתעלמות מבקשותיה ודרישותיה בנדון.

ג.          לנוכח הפרת הסכם השירותים ע"י הנתבעת בנדון, הודיעה לה התובעת כבר בסוף 2007, כי עד לקבלת החשבונות הסופיים היא מפסיקה לשלם לה את התשלומים השוטפים בגין הוצאות הניהול וההחזקה.

ד.         רק ביום 27.4.10 השיבה הנתבעת לפניית התובעת בנידון במכתב, בו היא טענה כי הסכם השירותים שונה, שינוי לו הסכימה התובעת, בכך שחלקה של התובעת, כמו של יתר המחזיקים בבניין, בהוצאות הניהול וההחזקה של הבניין יהיה על בסיס קבוע צמוד מדד, ללא צורך בעריכת חשבון סופי.

ה.         התובעת מכחישה כי הסכימה לשינוי הסכם השירותים בכל הקשור לאופן חישוב הוצאות ההחזקה והניהול, ועומדת על טענתה כי הוראות הסכם השירותים נותרו על כנן, וכי על הנתבעת להמציא לה חשבונות סופיים בסוף כל שנה קלנדרית, ולבצע התאמות לחשבונות השוטפים כמפורט בסעיף 4 לעיל.

6.         לאור כל האמור לעיל, עותרת התובעת לצו למתן חשבונות, במסגרתו לחייב הנתבעת להמציא לה כדלקמן:

א.         את כל חשבונות הוצאות ההחזקה והניהול הסופיים של הבניין החל משנת 2001 ועל למועד הגשת התביעה (להלן: "החשבונות הסופיים").

ב.         פירוט כל התשלומים שנגבו על ידה מכלל בעלי הנכסים בבניין, החל משנת 2001 ועל למועד הגשת התביעה.